31 мая — Всемирный день без табака

В преддверии Всемирного дня без табака (31 мая) Всемирная организация здравоохранения (ВОЗ) обнародовала новые рекомендации по защите от вдыхания вторичного табачного дыма. В них Организация оповещает страны о срочной необходимости сделать все общественные помещения и рабочие места зонами, на 100% свободными от курения.

«Фактические данные однозначно свидетельствуют о том, что нет безопасного уровня вдыхания вторичного табачного дыма, — заявила Генеральный директор ВОЗ д-р Маргарет Чен. — Многие страны уже приняли меры. Я призываю все страны, которые еще не сделали этого, незамедлительно предпринять эти важные шаги для защиты здоровья всех людей путем принятия законов, требующих сделать все рабочие и общественные помещения на 100% свободными от курения».

Табачный дым содержит около 4000 известных химических веществ, из которых более 50 являются канцерогенными. Вдыхание вторичного табачного дыма приводит к развитию болезней сердца и многих серьезных респираторных и сердечно-сосудистых заболеваний, которые могут повлечь за собой преждевременную смерть взрослых людей. Оно также приводит к болезням и ухудшает состояние при уже имеющихся болезнях, таких как астма, у детей. Новые политические рекомендации ВОЗ основаны на фактических данных, содержащихся в трех недавних основных докладах, которые пришли к одному и тому же заключению: это «Монография 83 по вопросам табачного дыма и непреднамеренного курения», выпущенная Международным агентством по исследованию рака (МАИР), Доклад Главного врача Соединенных Штатов Америки «Последствия для здоровья непреднамеренного вдыхания табачного дыма» и доклад Агентства Калифорнии по защите окружающей среды «Предлагаемое определение табачного дыма в окружающей среде в качестве токсического загрязнителя воздуха».

Вдыхание вторичного табачного дыма происходит везде, где разрешено курение: в домах, на рабочих местах и в других общественных помещениях. По оценкам, 200 000 человек ежегодно умирает в результате воздействия на них табачного дыма на работе. По оценкам ВОЗ, около 700 миллионов детей, или почти половина всех детей в мире, вдыхает воздух, загрязненный табачный дымом, в частности, дома.

В рамках Глобального обзора «Молодежь и табак», разработанного ВОЗ и Центрами Соединенных Штатов Америки по борьбе с болезнями и профилактике болезней (ЦББ), был проведен опрос учащихся в возрасте 13-15 лет в 132 странах в течение 1999-2005 годов. Результаты опроса показали, что 43,9% учащихся подвергаются воздействию вторичного табачного дыма дома, а 55,8% — подвергаются воздействию дыма в общественных местах. Во всем мире выражается поддержка запрещению курения в общественных местах — за это выступили 76,1% опрошенных учащихся.

Стоимость пассивного курения не ограничена лишь бременем болезней. Воздействие вторичного табачного дыма приводит также к экономическим расходам отдельных лиц, предприятий и общества в целом. Главным образом, это прямые и косвенные медицинские расходы, а также потери производительности. Кроме того, на рабочих местах, где разрешено курение, требуются более высокие расходы на ремонт и уборку, а, возможно, и более высокие страховые платежи в связи с повышенным риском пожара.

Ожидается, что позднее в этом году страны, участвующие в Конференции Сторон Рамочной конвенции ВОЗ по борьбе против табака, обсудят руководящие принципы по защите от вдыхания вторичного табачного дыма.

«Эта тема должна волновать каждого, потому что каждый получит преимущества от свободных от курения мест, — заявил д-р Дуглас Беттчер (Douglas Bettcher), исполняющий обязанности Директора Инициативы ВОЗ по освобождению от табачной зависимости. — Мы надеемся, что тема этого года вдохновит всех, особенно тех, кто разрабатывает политику, и работодателей, на провозглашение, создание и пользование зонами, которые на 100% свободны от табачного дыма. Делая это, мы сохраняем свободными от табачного дыма и организмы людей, находящихся в этих зонах, а также в значительной степени повышаем эффективность наших усилий в профилактике тяжелых болезней и спасении жизней будущих поколений».

Организации, институты и сообщества во всем мире отмечают Всемирный день без табака проведением различных мероприятий, таких, как шествия, учебные совещания и семинары по освобождению от табачной зависимости в целях повышения осведомленности о летальных последствиях потребления табака и вдыхания вторичного табачного дыма. В этот день также начинается проведение широких кампаний в СМИ и других пропагандистско-агитационных инициатив, а также внедрение устойчивых политических изменений, таких как превращение общественных и рабочих помещений в зоны, на 100% свободные от курения.

Потребление табака является ведущей причиной смерти во всем мире, приводящей более чем к 5 миллионам случаев смерти в год. Масштабы потребления табака в развивающихся странах продолжают быстро расти. В этих странах в настоящее время происходит половина всех случаев смерти, связанных с табаком. При сохранении нынешних тенденций к 2030 году 8 из каждых 10 случаев смерти, связанных с табаком, будут происходить в развивающихся странах.

Результат — Мира Сорина

Меня зовут Мира Сорина, мне 24 года, студентка. Мой молодой человек очень критично относился к моей привычке курить, да и меня саму эта привычка не радовала, но… Все мои подруги, бросившие курить — набирали вес, и иногда сильно. По комплекции я — пышечка, в хорошей форме, но всего несколько лишних килограммов могут сделать меня толстой.

Неоднократно я бросала курить. И мой молодой человек поддерживал меня в моих попытках, но желание закурить, усиливающийся аппетит и страх располнеть оказывались сильнее. Несколько дней проходили в мучениях и я снова начинала курить.

От курения меня спас мой молодой человек (а теперь — муж!) и «Никотимол». Он подарил мне эти «чудо-капли» и вместе с ними я преодолела тягу к сигаретам.

А потом я вышла замуж! Прошло уже 14 месяцев, как я не курю. В течение полугода я прибавила в весе 1,5 килограмма. Заметив это, мой муж купил нам велосипеды, так что вес теперь — не проблема вообще.

Спасибо «Никотимолу» и моему любимому!

Результат — Хаим Московиц

Хаим Московиц, предприниматель, Хайфа. Я курил почти столько, сколько я себя помню — ну со школы уж точно. Сигарета позволяла мне «взять паузу», подумать и «помогала» принять верное решение. Также «замыливала» стресс. Бизнес хоть и похож на детские игры — но ставки изрядно выше и стресс существеннее. В общем, 2 пачки в день — это моя бывшая норма.

Я давно не мальчик, и достиг возраста, когда некоторые мои курящие и некурящие друзья столкнулись с онкологией. И тут же прикинул, чем я рискую. Ценники на устранение последствий курения стартуют от $ 200’000 — это лечение рака + пересадка легкого и реабилитация. Если смогут вылечить.

Я решил бросить курить и бросил. Продержался около месяца — новогодние праздники, застолье. Немного спиртного — и я нахожу себя на балконе с сигаретой. Следующие попытки продолжались не более нескольких дней.

Я изучил предложения по средствам от курения, отзывы по ним, и выбрал «Никотимол». По двум признакам: они не обещают «чудес» и хорошая вещь не может стоить дешево. 400 евро плюс налог — это не плевок на дороге. Хоть я и не беден, но трачу осмотрительно.

Что я имею сказать? «Никотимол» отработал свои деньги. Я спокойно выпиваю по праздникам и не боюсь закурить, даже в курящей компании. Уже 16 месяцев. Риск онкологии, конечно, еще остался, но он уменьшается с каждым днем.

Не тратить впустую здоровье и деньги помог «Никотимол».

סרטן שד במעשנות עלול להתפשט לריאות

נשים חולות בסרטן שד אשר מעשנות נמצאות בסיכון גבוה בהרבה להתפשטות
מחלת הסרטן לריאותיהן בהשוואה לחולות סרטן שד שאינן מעשנות, כך קובע
מחקר חדש שפורסם בגיליון האחרון של Chest.

המחקר, מסוג מקרה — ביקורת (Case-control), השווה קבוצה של 87 חולות
סרטן שד שמחלתן התפשטה לריאות ל- 174 חולות סרטן שד ללא מחלה
גרורתית, תוך התאמה של מספר השנים מאז האבחנה, הגיל בעת האבחנה,
גודל הגידול הראשוני ומידת התפשטות המחלה לבלוטות לימפה בעת האבחנה.
נמצא כי חולות סרטן שד אשר מעשנות הן בעלות סיכון כפול מאלו שאינן
מעשנות להתפתחות גרורות ריאתיות.
ממצא זה תומך בעבודות קודמות אשר הדגימו שיעור תמותה גבוה יותר
מסרטן שד בנשים מעשנות ביחס ללא מעשנות, ובעבודות הקושרות עישון
לסיכון יתר להתפתחות גרורות ריאתיות.

סרטן השד הוא סוג הסרטן השכיח ביותר בנשים והשני בקטלניותו. הופעת
גרורות מרוחקות מהשד לאתרים דוגמת ריאה, עצם, כבד ומוח משמעותה ברוב
המקרים היא שהמחלה הפכה בלתי ניתנת לריפוי.

קיימים מספר מדדים היכולים לעזור בניבוי מהלך המחלה, כגון: גודל
הגידול, רמת ההתמיינות של תאי הגידול ומידת מעורבות בלוטות הלימפה,
אך עדיין ישנם גורמים רבים שאינם ידועים המשפיעים על מהלך המחלה ועל
הנטיה לשלוח גרורות. מחקר זה מציע עישון כאחד הגורמים המנבאים סיכון
מוגבר לגרורות ריאתיות.

העישון כשלעצמו אינו נחשב כגורם סיכון לסרטן השד ושכיחות המחלה
דומה במעשנות ולא מעשנות.

המנגנון בו עישון מגביר את אלימות הגידול ואת נטייתו לשלוח גרורות
לריאות אינו ברור די צורכו. לדעת החוקרים עישון משבש את היכולת
החיסונית המקומית ופוגע בכלי הדם הריאתיים ע»י כך שהוא גורם להם
להיות חדירים יותר.

יש עדיין מקום למחקרים נוספים בשאלה האם הגורם המשמעותי להתפתחות
גרורות ריאתיות הוא אכן העישון עצמו, או שישנם גורמים אחרים, דוגמת
חוסר פעילות גופנית או תזונה לא בריאה, המאפיינים יותר נשים
שמעשנות.

שאלה נוספת שנותרה פתוחה היא האם הפסקת עישון לאחר שכבר אובחן סרטן
שד תצמצם את ההשפעה.

עישון והשמנה

ד»ר רות קרייצר-רביב,

דוקטור לנטורופתיה ומוסמכת לפיזיולוגיה ודיאטה רפואית

אנשים מעשנים בגלל סיבות רבות. יש הרואים בעישון דרך להתמודד במתח, בדיכאון, בשעמום. יש הרואים בו תמריץ לריכוז נפשי או לתפקוד תקין. יש הרואים בו ביטוי לכוחנות, או הרגל נושן להוכיח בו גבריות.

ישנן נשים שרואות בעישון מעשה «IN» של אשת עסקים מצליחה. יש המתמכרים לעישון עד כי גמילה ממנו כרוכה אצלם במאמצים לא מעטים. שמעתי לא אחת גברים האומרים: «אולי לא אפסיק לעשן על מנת שלא אשמין»; או נשים השואלות: «אולי כדאי להתחיל לעשן על מנת לרדת במשקל?».

קיימות הוכחות לכך, כי מעשנים רבים, בדרך-כלל, משקלם קטן יותר מאלה שאינם מעשנים. לפי ממצאי האגודה האמריקנית למלחמה בסרטן, כ-25% מאלה שהפסיקו לעשן צברו 5-15 ק»ג נוספים במשקלם במשך ששת החודשים הראשונים לאחר הפסקת העישון. החדשות הטובות בענין זה הן, כי אפשר למנוע עלייה במשקל עם הפסקת העישון, כך שלפחות תירוץ זה אין לו עוד אחיזה אצל המעשנים. מדוע עולים במשקל כאשר מפסיקים לעשן? מספר סיבות לתופעה זו.

  • משום שאוכלים יותר דברי מתיקה ויותר חטיפים בין הארוחות.
  • משום שחלים בגוף, עם ההפסקה, שינויים בחילוף החומרים.
  • משום שחלים בגוף שינויים מסוימים במערכת ההורמונים והאנזימים.

הבה נבחן סיבות אלה ביתר פירוט.

עובדה היא, כי רבים מאלה המפסיקים לעשן אוכלים יותר. המעשנים הכבדים (יותר מחפיסת סיגריות אחת ליום), בהפסיקם לעשן עולים במשקל יותר מאשר המעשנים הקלים. אלה, כמו גם אלה, חשים ברעב גדול יותר כנראה בגלל העדר השפעה מדכאת — תיאבון שיש לעישון.

אנשים שהפסיקו לעשן מדווחים על שיפור בחושי הטעם והריח, דבר המגדיל את הכמיהה לאוכל בכלל ולממתקים רבים בפרט.

ישנם הרגילים לעשן בגלל איתותים חיצוניים, למשל «קפה הולך יחד עם סיגריה». לכן, מי שמפסיק לעשן רצוי שימעיט בשתיית קפה כדי לא לעורר מחדש את הרצון לעשן.

העישון מעלה את רמת חילוף החומרים, כלומר המעשנים «שורפים», בדרך-כלל, יותר קלוריות מאשר הלא-מעשנים. הסיבה לכך היא העובדה, כי הניקוטין מגביר את ייצור החום בגוף, כלומר את «שריפת» הקלוריות. (הניקוטין מווסת את פעולתה של בלוטת המגן האחראית לחילוף החומרים ול»שריפת» המזון.) כן ידוע, כי חסר בניקוטין מגביר אצל המעשן שנגמל — התכווצויות של רעב במעיו.

במחקרים נמצא, כי מי שמעשן בממוצע חפיסת סיגריות אחת ליום, «שורף» 150-300 קלוריות ליום יותר מאשר אדם שאיננו מעשן. אצל אדם שהפסיק לעשן, נעלם הניקוטין, יורדת רמת חילוף החומרים, כלומר רמת ה»שריפה», וגם אם ימשיך לאכול אותה כמות של מזון כמקודם, הוא יעלה במשקל.

מניחים, כי הניקוטין שבסיגרייה מפחית מאוד את הפרשת האינסולין לדם. כתוצאה מכך הסוכר מסולק מהדם באופן איטי יותר ולכן ישנה תחושה ממושכת יותר של שובע. עם הפסקת העישון עולה רמת האינסולין בדם והסוכר נעלם מהר יותר. לאינסולין יש השפעה על המוח, וכך הוא מגביר את תחושת הרעב שעימה גדל התיאבון. מכאן קצרה הדרך לאגירת שומן בגוף, משום שסילוק המזון לתאים מהיר יותר.

הניקוטין מעלה גם את רמת הורמון האדרנלין בדם. הורמון זה אחראי לזירוזה של פעילות העיכול ומעבר המזון במעי. ברגע שמפסיקים לעשן, יורדת רמת ההפרשה של הורמון האדרנלין, פעילות מערכת העיכול מואטת וישנן אפילו תופעות של עצירות. רבים המפסיקים לעשן חשים כמיהה עזה ל»משהו מתוק». ידוע כיום על אנזים בשם LPL שמסייע בדחיפת השומן אל תוך התאים שם הוא נאגר. נושא שנמצא כיום בבדיקה מדעית הוא, האם הפסקת העישון מעלה את רמת ה-LPLבדם. ולבסוף, ישנם אנשים שהם כה גאים על כוח הרצון שלהם בהפסקת עישון עד כי הם מעניקים לעצמם «פרס» — אוכל!

מה אם כן עושים נדי להפסיק לעשן ולא להשמין? מקובל להמליץ על לעיסת מזון דל-קלוריות, למשל ירקות, בכל פעם שהאדם מתאווה לסיגרייה. לעיסה זו היא ממושכת ועשויה לשכך את התאווה הזו. אך לדעתי, יעיל יותר להחליף את הפנייה לאוכל — כרפקלס מהעדר סיגרייה — בפעולה אחרת שאינה קשורה באכילה. למשל, יש לשהות זמן ממושך ככל האפשר במקומות שבהם אסור לעשן. יש להעסיק את הגוף, ובמיוחד את הידיים, בפעולות שונות במקום התנועה «מן החפיסה אל השפתיים». פעולות רצויות הן הליכה, מקלחת, שתיית מים או משקה דל-קלוריות; או, למשל, כתיבה, עבודה במחשב, משחק ברידג’, נגינה, ציור או מלאכת יד. את הצורך בניקוטין יכולים למלא סוגים שונים של גומי לעיסה לנגמלים מעישון המכיל ניקוטין, או גומי לעיסה דל-קלוריות ללא ניקוטין. המפסיק לעשן חייב לאמץ לעצמו הרגלים ועיסוקים חדשים על מנת שיוכל, ביתר קלות, להתגבר על הצורך לאכול במקום לעשן.

אחד האמצעים המסייעים בגמילה מעישון ובמניעת השמנה הוא הפעילות הגופנית. פעילות זו מונעת את הירידה בחילוף החומרים כך, שהגוף ימשיך «לשרוף» את המזון ביעילות ותימנע העלייה במשקל. כל אדם יבחר לו את הפעילות האהובה עליו — הליכה, ריצה, שחייה, רכיבה באופניים, טניס וכו’, אך יקפיד להתמיד בה, יום-יום, 30-40 דקות בכל פעם. אלה שאינם מוצאים זמן לכך, יתחילו ב-15 דקות הליכה ליום. פעילות גופנית משתררת לדם חומרים הקרויים אנדורפינים המרגיעים את האדם ומשפרים את הרגשתו. למפסיקים לעשן מתאימים גם דיאטה אישית שלא כאן המקום לפרטה מכיוון שהיא מותאמת לכל אדם בנפרד.

לא מומלץ להפסיק לעשן ולעשות דיאטת הרזיה כדי לרדת במשקל בעת ובעונה אחת. אדם מעשן שסובל מעודף משקל יתחיל קודם כל בדיאטה שכוללת גם שינוי בהרגלי האכילה. עם הקטנת הכמיהה לאוכל כתוצאה מדיאטה זו, קל יהיה לו יותר להתמודד אחר-כך עם הצורך הנוסף לאוכל כתוצאה מהפסקת העישון. רק בתום דיאטה זו יתחיל הטיפול בגמילה מעישון. כך, עליית המשקל תהיה מינימלית או אפסית.

אין מקום לתת כאן דיאטה לאנשים שנגמלים מעישון בגלל האופי האינדיווידואלי של הטיפול. באופן כללי אפשר לומר, כי רצויה דיאטה שיש בה שיעור גבוה של פחמימות מורכבות על מנת שפירוקן וספיגתן בדם תהיינה איטיות ואפשר יהיה לשמור על רמה קבועה של סוכר בדם, וזה המפתח לוויסות הרעב והתיאבון. מזונות המכילים שיעור גבוה של פחמימות הם לחם לסוגיו השונים, פסטות, אורז מלא, תפוחי אדמה, בורגול, תירס והקטניות למיניהן (חומוס, אפונה, עדשים, סויה, פול, שעועית יבשה וכדומה). כן מכיל התפריט מזונות שמסייעים לפעילות של מערכת העיכול. בהקשר זה יש לציין, כי הניקוטין הוא חומר בעל תכונה בסיסית — ההיפך מחומצית — ולכן עם היעלמותו, בעת הפסקת העישון, גוברת החומציות בקיבה וזו הסיבה לצרבת שמופיעה אצל הנגמלים. כדי לנטרל את השפעת החומציות מוסיפים לתפריט מזונות בעלי השפעה בסיסית שסותרת את החומציות. הכוונה לצימוקים, תאנים, עלי תרד וסלק, שקדים, גזר, סלרי, עגבניות, הדרים, תות שדה, אפונה יבשה, פטריות, תפוחי עץ, חלב ועוד.

בשבוע השלישי לגמילה מוסיפים לתפריט מזונות המזרזים את פעולת העיכול ואשר התכונה הבסיסית שלהם קטנה יותר. הכוונה לדגני הבוקר למיניהם, שמתוכם מומלצים דגני שיבולת השועל, וכן מזונות נוספים, למשל סובין חיטה, פרג לא טחון, תירס, סלק אדום ועוד.

לכך מוסיפים תוספות תזונתיות של מינרלים מסוימים שמווסתים את רמת הסוכר בדם. כל זה — בשילוב של פעילות גופנית ושינוי הרגלי האכילה כפי שפורט לעיל.

מי שמחליט להפסיק לעשן ומשקלו תקין, ינסה לפני הפסקת העישון לרדת 1-2 ק»ג ממשקלו ולאמץ לו עיסוקים ותחביבים. הפסקת העישון כשלעצמה היא תהליך קשה מכדי לצרף לה במקביל גם שינויים אחרים בהרגלים. כאמור, לאחר שהאדם אימץ לו הרגלים חדשים וירד מעט במשקלו, יפסיק לעשן. אם ישקול עצמו מדי שבוע ויקפיד על ההוראות שפורטו לעיל, כי אז לא יעלה במשקל מעל למשקלו התקין.

עישון פסיבי ונזקיו

מהו עישון פסיבי ?

עישון פסיבי, המכונה גם עישון כפוי או עישון סביבתי, מתרחש כאשר אדם שאינו מעשן שואף לריאותיו עשן מסיגריות או מוצרי טבק אחרים שמעשנים אחרים, הנמצאים בקרבתו.

העשן הנפלט לחלל האוויר מאזור הבעירה של הסיגריה ומפיו או אפו של המעשן, מכיל כמות כימיקלים דומה להרכב העשן שהמעשן עצמו שואף לריאותיו, על אף העובדה שהעשן נמהל באוויר הפתוח.
הנמצאים בקרבת מעשנים, נאלצים לשאוף לקרבם את העשן בדומה למעשנים עצמם, ובכך הופכים בעצמם, כביכול, למעשנים.

מהם נזקי העישון הפסיבי?

עשן הסיגריה בעל הצבע התכלכל מכיל כ- 4,000 כימיקלים שונים, בהם כ- 350 חומרים רעילים שהשפעתם ניכרת במערכות גוף שונות. כ- 43 מהם הוכחו כמסרטנים. כל אלו נשאפים לריאותיו של המעשן הפסיבי, ובכך עישון פסיבי גורם לנזקים בריאותיים דומים לנזקי העישון האקטיבי.

מחקרים שנערכו בעולם הוכיחו כי בגוף המעשן הפסיבי נספגים בגוף חומרים מסרטנים בדומה לאלו הנספגים בגופם של המעשנים. העישון הפסיבי בטווח הקצר גורם לגירוי בעיניים, לכאב ראש, לבחילה ולסחרחורת. שיעור התחלואה מסרטן הריאה וממחלות לב בקרב אנשים שאינם מעשנים החיים עם בני זוג מעשנים, גבוה בכ – 25% מאנשים שבני זוגם אינם מעשנים.

מנתוני ארגון הבריאות העולמי מסתבר שישנה עלייה של כ – 25% בסיכון לחלות בסרטן ריאות ואוטם שריר הלב, אצל המעשנים הפסיביים.

עישון פסיבי מסוכן יותר לחולי סרטן:

עישון פסיבי עלול להאיץ צמיחה של גידולים סרטניים על ידי זירוז יצירת כלי דם חדשים בגידול ולכן הוא מסוכן פי כמה וכמה לחולי סרטן.

הקשר בין נזקי עישון והתפתחות מחלות:

חשיפה לעישון פוגעת במנגנון קליטת החמצן בגוף האדם. כ- 90% מהחלקיקים המצויים בעשן נותרים בדרכי הנשימה וברקמת הריאות. חומרים אלו הורסים תחילה את הריסיות, תאי ציפוי בעלי שערות דקיקות המצויות בדופן הפנימי של הסמפונות בריאות. הריסיות מתנועעות בקצב של 1,000 תנועות בדקה בכיוון הפוך לכניסת האוויר לריאות. בתנועתן המשולה לתנועת מסוע, הן מסלקות כלפי מעלה חלקיקים החודרים לדרכי הנשימה ואף ריר. כאמור, העשן פוגע בריסיות והללו אינן מסוגלות עוד למלא את תפקידן ולסלק את כמויות הריר המוגברות והריר נשאר כלוא בסימפונות ומצטבר בהן.

החומרים הכימיים שבעשן הסגריה עם החלקיקים המזיקים מוסיפים לגרות ולהרוס את התאים שבדפנות הסימפונות. כך נוצרים פצעים שדרכם חודרים חיידקים ומזיקים אחרים לתוך התאים. כך נוצרת דלקת סימפונות המתפתחת במשך זמן לדלקת כרונית ועלולה להסתבך ולהתפתח בהדרגה לסרטן הריאה וסוגים נוספים של סרטן ואף לגרום למחלות קשות אחרות כמו מחלות לב, מחלות של כלי הדם ועוד. ככל שנחשפים לעישון פסיבי לתקופה ממושכת יותר מסתכנים יותר.

עובדות על עישון פסיבי

• מדי שנה מתים בישראל כ – 1,500 איש כתוצאה מחשיפה לעישון פסיבי, הגורם למחלות כמו סרטן הריאה, סרטן הלוע, סרטן הגרון, סרטן המעי הגס, סרטן שלפוחית השתן, סרטן הכליה, סרטן הלבלב, סרטן צוואר הרחם וכן מחלות לב, שבץ מוחי, מוות פתאומי ועוד. על פי הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה( EPA (US Environmental Protection Agency

• מידי שנה נפטרים בארה»ב כ- 40,000 איש כתוצאה ממחלות לב הנגרמות מעישון פסיבי.

כיצד נוצר סרטן כתוצאה מעישון פסיבי?

עשן הטבק מכיל 43 חומרים כימיים העלולים לגרום לסרטן, בניהם, למשל, הציאניד אמוניה, פחמן חד חמצני ועוד. הגירוי הראשון ליצירת סרטן מתבטא בפגיעה בזרזים (אנזימים) חלבונים שבגרעין התא. אלה מפקחים על התגובות הכימיות המתרחשות בתוך התא, ואם פעולתם הופרעה – מתחילים התאים להתרבות בצורה בלתי מבוקרת. בשלב זה השינוי עדיין אינו סרטני, אך אם הגירוי נמשך, חלים שינויים בלתי הפיכים בחומר העיקרי המצוי בכרומוזומים של התא, הדי.אן.אי. במצב זה הסרטן הוא עובדה קיימת. הסרטן מתחיל בתא בודד, המתחלק שוב ושוב, עד שנוצר גוש תאים סרטניים, במקום שבו התרחשו השינויים הממאירים הראשוניים בתא, בהמשך עלול הסרטן להתפשט לאיברים נוספים בגוף.

נזקי העישון הפסיבי לילדים:

העישון הפסיבי מסוכן ביותר לילדים ולתינוקות. ריאותיהם של ילדים ניזוקות מהעישון הפסיבי, וילדים להורים מעשנים נמצאים בסיכון גבוה יותר מילדים אחרים לכך שיתפתחו אצלם מחלות נשימתיות כגון דלקת ריאות ודלקת הסמפונות. על פי הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה EPA, ריאותיהם של ילדים, החשופים לעישון פסיבי, מתפקדות באופן לקוי והם סובלים משיעול וכחכוח. כמו כן הם עלולים לסבול מאסטמה, ברונכיטיס, דלקת ריאות, וזיהומים בדרכי הנשימה ובאוזניים. בקרב תינוקות, עישון פסיבי גם עלול לגרום למות עריסה. ילדים להורים מעשנים מצויים בסיכון גבוה יותר להתפתחות גידולים במוח. כמו כן ילדים שהם כבר חולי אסטמה נמצאים בסיכון גבוה במיוחד בעת חשיפה לעישון פסיבי ומצבם מחמיר. כתוצאה מעישון פסיבי מתפתחות תופעות כמו גירוד בעיניים, באף ובגרון, שיעול מתמיד, השפעות על מערכת כלי הדם המובילים ללב, כמו גם התפתחות של נוזל באוזן התיכונה, מצב המצריך לעיתים ניתוח. השפעות העישון על ילדים מתמשכות מעבר לילדות ומתבטאות בהפחתה בגדילה ובפגיעה בהישגים בלימודים. ילדים הנחשפים בבית לעשן סיגריות סובלים מריכוזים נמוכים יותר בדם של ויטמין C לעומת ילדים במשפחות בהם לא מעשנים.

• מחקר חדש שתוצאותיו פורסמו לאחרונה ב — Tobacco Control (מרץ 2004) מצא כי ילדים שנמצאים בבתים בהם מעשנים, נפגעים מעישון פסיבי גם אם המעשנים מקפידים לעשן שלא בנוכחות הילדים. במחקר נמצא כי רמת החומרים המזהמים שנמצאה באבק, באוויר ובדגימות מן השטיחים בבתים בהם עישנו המבוגרים היו גבוהות פי 7 מאשר בבתים בהם לא התגוררו מעשנים.

נזקי העישון הפסיבי לעוברים של נשים מעשנות:

נשים המעשנות בתקופת הריונן יולדות לרוב תינוקות שמשקלם בזמן הלידה נמוך משל תינוקות לאמהות שאינן מעשנות. למשקל לידה נמוך עלולה להיות השפעה שלילית על מידת ההתפתחות הכללית של התינוק. ממצאים חמורים עוד יותר מראים כי בקרב נשים הרות מעשנות יש יותר מקרים של לידת תינוק מת או הפלות. שיעור הלידות בטרם עת (לידת פג) גדול פי שניים עד שלושה בקרב נשים מעשנות מאשר אצל לא מעשנות, ומקרי מוות בעריסה גבוהים יותר בקרב תינוקות להורים מעשנים. כמו כן, התפקודים החיוניים של העובר עלולים להיפגע והוא עלול לסבול מעליית קצב הלב ולחץ הדם, עליה בהמוגלובין העוברי, הפחתה בתנועות הנשימה ועוד. כן, קיימת שכיחות גבוהה להיווצרות מומים, שמקורם בפגם במערכת העצבים, שפה וחיך שסועים, ואף מומי לב ומומים במערכות העיכול. הוכח גם כי כמויות מסוימות של ניקוטין חודרות לחלב האם של האישה המעשנת, ובהנקה עלול התינוק לספוג כמות של ניקוטין שיש בה כדי לפגוע בבריאותו. ריכוז הניקוטין בחלב האם גבוה פי 3 מריכוזו בדם.

נזקי העישון הפסיבי במקומות עבודה:

עובדים שאינם מעשנים החשופים לעישון פסיבי במקום עבודתם מסתכנים בסרטן ריאות ב– 34% יותר מאלה שאינם חשופים לכך. עישון פסיבי גורם לשיעור תמותה מסרטן ריאה גבוה מזה של כל גורמי הזיהום הסביבתיים גם יחד! ב– 1991 אימצו 85% ממקומות העבודה בארצות הברית את המדיניות נגד עישון במקומות עבודה. הנתונים מארצות הברית מצביעים על כך שהגבלת עישון במקומות עבודה לא הביאה להפסדים כלכליים במפעלים בהן הופעלה ההגבלה. להיפך,העלות של עובד מעשן גבוהה מזו של עובד שאינו מעשן, עקב תחלואה והיעדרויות הקשורות עם עישון, ומוערכת בכ– 1,200 דולר לאדם. בנוסף לעלות הנגרמת למקום העבודה כתוצאה ממחלות העובד, מעשנים יוצאים להפסקת עישון ובכך מפסידים זמן עבודה. הגבלת עישון במקומות עבודה מקובלת כיום במדינות העולם המערבי. ברבות מהן הוכנסה ההגבלה כתוצאה מתביעות משפטיות נגד מעבידים עקב תחלואה מסרטן ומחלות לב, שנגרמו כתוצאה מעישון פסיבי במקום העבודה.

• מלצרים ומלצריות מצויים בסיכון כפול כמעט ללקות בסרטן הריאה בשל חשיפה פסיבית לעשן טבק סביבתי (מייקל סיגל, «עישון פסיבי בעבודה במסעדה», הירחון של התאחדות הרופאים בארה»ב, 28 יולי 1993; 270: 490-493)

• בישראל התקבל החוק להגבלת עישון במקומות עבודה בשנת 1994. כאמור כ — 76% מהאוכלוסייה בישראל אינם מעשנים. בסקרי דעת קהל שנערכו על-ידי האגודה למלחמה בסרטן והשירות לבריאות העובד של משרד הבריאות, נמצא כי 90% מכלל הנשאלים תמכו בהגבלת העישון במקומות העבודה. נתון מעניין הוא ש – 86% מבין המעשנים תמכו גם הם בהגבלת עישון במקומות עבודה. לאחרונה (2004) הוגש פסק דין הצהרתי בבית דין האזורי לעבודה בתל אביב, שקבע כי עישון פסיבי נחשב «לתאונת עבודה», זאת בעקבות תביעה שהגיש תושב אזור השרון נגד ביטוח לאומי, בעקבות כך שלקה בסרטן הגרון בעקבות חשיפה לעשן במקום עבודתו.

נזקי העישון הפסיבי במקומות ציבוריים:

הציבור כולו חשוף לעישון פסיבי במקומות ציבוריים, כגון מסעדות, מרכזי קניות, תחבורה ציבורית, בתי ספר ומעונות יום. חלק מבתי העסק אינם מעוניינים להטיל איסור על העישון, אולם לא קיימים ממצאים אמינים המעידים כי איסור על עישון פוגע בעסקים. עניין מיוחד מוקדש למקומות ציבוריים בהם מבקרים ילדים.

באירופה, נחשבת אירלנד למובילת מהפכת איסור העישון במקומות ציבוריים. במארס 2004 התקבל חוק באירלנד האוסר עישון פאבים.

בישראל התקבל החוק להגבלת עישון במקומות ציבוריים בשנת 1983, חוק זה נועד להגן על רוב הציבור שאינו מעשן. מאז שחוקק, הורחב החוק ותוקן מספר פעמים. אין ספק שמאז חלו שינוי מהותי בגישת הציבור ושיפור מה, באכיפת החוק, אולם נדרשת עדיין אכיפה במקומות בילוי, בתי קפה, מרכזי קניות ומסעדות.

לאחרונה הוקם על ידי שר הבריאות, דני נוה, ויו»ר מרכז השלטון המקומי, עדי אלדר, «פורום אכיפה» למניעת העישון במקומות ציבוריים. מטרת הפורום להפעיל דרכים אפקטיביות ליישום החוק. עם חברי הפורום נמנים חברי מועצה של רשויות מקומיות בארץ, נציגי מפקחים וכן נציגים של משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן.

גם בעישון נרגילה יש סכנה בחשיפה לעישון פסיבי:

לאחרונה, מתגברת מאוד התופעה המדאיגה של עישון נרגילה על ידי בני נוער וצעירים. ידוע, ופורסם כי הנרגילה ממש כמו הסיגריות גורמת לנזקים בריאותיים למעשנים.
לגבי עישון פסיבי, המחקר בעולם המערבי לגבי הנרגילה נמצא אמנם עדיין בחיתוליו. אך כיוון שמדובר בנזקי עישון ישיר בדומה לסיגריות, גם כשמדובר בנרגילה מסתכנים האנשים הנמצאים ליד מעשני הנרגילות בחשיפה לעישון פסיבי.

הסכנות בעישון נרגילה

האגודה למלחמה בסרטן יוצאת במבצע הסברתי שתכליתו להצמית השמוש בנרגילות בכלל ובבני הנוער בפרט.
העישון בנרגילה הפך לחזון נפרץ כאשר חלק ניכר מצרכניו אינו מודע לנזקים הנגרמים להם ולסביבתם, עקב עישון זה, שלא נופל בחומרתו מעישון סיגריות.

עובדות על נרגילה

• התופעה המדאיגה של עישון נרגילה בקרב צעירים בישראל, נפוצה בקרב כ – 40% מהילדים בכיתות ו’ עד י’.
• לעומת הידע שיש בקרב הנוער על נזקי עישון סיגריות, ידוע מעט על ההשפעות הבריאותיות של עישון טבק נרגילה. יחד עם זאת כל המחקרים שנערכו בעולם הוכיחו חד משמעית כי מדובר בסכנה בריאות הדומה לסכנה הבריאותית של סיגריה ואף חלק מהחוקרים מאמינים כי מדובר בסכנה בריאותית חמורה יותר בהתחשב במשך הזמן המוקדש לעישון וספיגת העשן המוגברת עקב מבנה הכלי המכיל מים.
• הוספת חומרי טעם לטבק הנרגילה גורמת לכך שהצעירים המעשנים נרגילה סוברים, בטעות, שהתערובת מכילה פירות, ולכן אינה מזיקה;
• בגלל מבנה הנרגילה נוצרה אמונה מוטעית שכל החומרים המזיקים «מזדקקים» כשהם עוברים דרך המים בנרגילה.
• הלחות שנוצרת עקב נוכחות המים בעישון הנרגילה מקלה על התחושה בגרון במהלך העישון – בהשוואה לעישון סיגריות היוצר הרגשת גירוי בגרון, ולכן קיימת אמונה מוטעית שהנזק קטן יותר.
• חוסר התנגדות מצד ההורים והמבוגרים האחרים הנובעת בעיקר מחוסר הידיעה על נזקי העישון ועל כך שעישון נרגילה מהווה פתח לעישון מוצרי טבק אחרים כמו סיגריות סיגרים וכד’.
• התנהגות הנעשית בחברותא, עם כל הסימנים של קבוצת השתייכות חברתית, והצורך של הצעיר בהשתייכות כזו.
• הנרגילה נמצאת במקומות הבילוי של הצעירים, חלקם מחזיקים נרגילה אישית שעימם היא מגיעה לאירועים חברתיים, קל לקנות בכל קיוסק את הנרגילה עצמה וכן את הפחם והטבק הדרושים לפעולת העישון. הנרגילה נתפסת בעיני הצעירים כתחביב לשעות הפנאי: אוספים נרגילות, מתנסים בעישון סוגי טבק שונים, שיטות עישון שונות.
• ידוע כי טבק הנרגילה מיובא לישראל בעיקר ממדינות ערביות ומהרשות הפלסטינית, על אריזות הטבק מצוירים פירות, והריח המתקתק הנישא באוויר עם עישון הטבק, מטעה, ביוצרו את הרושם שמדובר בתערובת פירות תמימה, בלתי מזיקה.
• רבים ממעשני הנרגילה אינם מסוגלים לקרוא ולהבין את הכתוב על גבי האריזות, גם אם רצו בכך. על חלק מהאריזות מצוין שהן מכילות מולסה (חומר מתוק המופק מסוכר), חומרי טעם וחומר משמר, וזפת הנקראת עטרן (TAR), הידועה כגורמת סרטן. לעיתים כתוב על האריזה שהתערובת מכילה 0.0% מ»ג TAR , דבר שעלול להטעות וליצור את הרושם שחומר זה אינו קיים בעשן הטבק, אך לא כך הדבר.
• במחקר שנערך באוניברסיטה האמריקנית, בביירות שבלבנון, והתפרסם בשנת 2003 נמצא כי עשן הנרגילה מכיל כמויות משמעותיות של זפת, ניקוטין ומתכות כבדות שהן רעילות ומסרטנות. יחסית לעשן של סיגריה אחת, נמדדו כמויות גבוהות של חומרים רעילים ומסרטנים, כמו ארסן, כרומיום ועופרת. מחקרים אחרים הוכיחו שניתן למדוד את כל החומרים הללו בריכוז גבוה בגופם של המעשנים.
• מחקר שנערך בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת ירדן שבעמן, ופורסם בשנת 2002, גילה שלאחר עישון נרגילה, ריכוז הניקוטין והקוטינין (תוצר פירוק של הניקוטין) בגוף עולה לרמות גבוהות.
• מחקרים שפורסמו כבר בשנת 1993 הוכיח כי בקרב מעשני נרגילה נמצאו רמות גבוהות של חד תחמוצת הפחמן CO) ( בדם, דבר הגורם לפגיעה באספקת חמצן תקינה לרקמות שונות בגוף, שעשויה לגרום מחלות לב וכלי דם ולמחלות ריאה כרוניות.
• במאמר שפורסם בעיתון «הרפואה» בנובמבר 2003 על ידי ד»ר שבתאי ורסנו, מהיח’ לחינוך וטיפול באסתמה, המח’ לרפואת ריאות, בית חולים «מאיר», נקבע כי הטבק המשמש לעישון נרגילה איננו הטבק הרגיל של סיגריות אלא טבק כהה עם תכולת ניקוטין גבוהה יותר. הטבק מיובא ממקורות בארצות ערב כגון מצריים ובחריין, שאינם מבוקרים, ואין לדעת אם לא הוסיפו לו חומרים נוספים. הטבק מעורב בדבש המגבש אותו ומוסיפים לו ניחוחות של פירות שונים המעדנים את טעמו ומפחיתים את חריפותו . ניחוחות אלו יחד עם הלחות שמוסיפים המים לעשן מקלים מאד על חיכו של המעשן לעומת עישון סיגריות ומאפשרים עישון נינוח וממושך. לעומת סיגריות, נרגילה שהטבק נדחס בה כיאות (כ 20 גרם טבק) יכולה להספיק לארבעים וחמש דקות של עישון. הנרגילה פעמים רבות נעשנת בצוותא תוך שימוש באותה פומית, באותה צנרת ובאותו מיכל מים».

תינוקות לאמהות שעישנו בהריון – עצבניים יותר

חוקרים בארצות-הברית מצאו כי תינוקות שנולדו לאמהות המעשנות בזמן ההריון היו במשקל לידה נמוך, עצבניים ובעלי אופי שהוגדר «בעייתי»

נשים המעשנות במהלך ההריון לא רק שמסכנות את שלום העובר, אלא מביאות לעולם תינוקות עצבניים ובעלי קשיי הסתגלות, כך עולה מחקר חדש שנערך על-ידי מדעני אוניברסיטת ניו יורק, ופורסם בגליון החדש של כתב העת לאפידמיולוגיה ובריאות קהילתית.

אף שעישון במהלך ההריון נקשר לסיכון גבוה לבעיות התנהגותיות של הילד על פי מחקרים קודמים, הרי שנותרה בעינה המחלוקת האם הסיבה לכך היא השפעות רעילות של עשן הסיגריות על העובר, או שאולי הסיבה לכך היא אישיותה הבעייתית של האישה ההרה,

כדי לבחון זאת בדקו החוקרים 18 אלף תינוקות בריטיים שנולדו בין השנים 2000 ל- 2002. האמהות חולקו לשתי קבוצות: אלה שלא עישנו במהלך ההריון, אלה שהפסיקו לעשן, או מעשנות קלות או מעשנות כבדות שעישנו מעל 10 סיגריות ביממה.

החוקרים בדקו את מזג רוחם של הפעוטות בגיל תשעה חודשים באמצעות מבחן הבודק מזג רוח חיובי, קבלת אלמנטים חדשים, תבניות שינה ושגרת אכילה.

מעל לשליש מהאמהות (37.5%) דיווחו על עישון לעתים במהלך ההריון, אף שמחציתם הפסיקו לעשן. רק חלק קטן מהנבדקות – 9.5% הוגדרו כמעשנות כבדות.נשים שעישנו במהלך ההריון הביאו לעולם תינוקות במשקל לידה נמוך ואורך גוף קצר במיוחד. הנשים שהפסיקו לעשן הביאו לעולם ילדים במשקל לידה ואורך גוף זהה לנשים שלא עישנו כלל.

עוד עלה מהמחקר כי פעוטות לנשים שהפסיקו לעשן קיבלו את הניקוד הגבוה ביותר של מזג רוח טוב, בהשוואה למעשנות כבדות שהביאו לעולם פעוטות עם ניקוד מזג רוח הנמוך ביותר. פעוטות אלה נתגלו כעצבניים ובבעלי אופי שהוגדר «בעייתי».

«נשים הרות המעשנות לא רק שמעבירות כימיקלים מזיקים לעובר העלולים לפגוע בהתפתחותו», סיכמו החוקרים, «אלא פוגעים גם באופן התנהגותם. הפסקת עישון במהלך ההריון קשורה לדחף האמהי להגן על הילד. עם זאת נמצא ששיעור חזרת העישון לאחר ההריון הוא גבוה».

עישון — מי ימות מי יחיה?

חוקרים גילו גילו מדוע מעשנים מסויימים ברי מזל יותר מאחרים  אדם מעשן עם פגם מסויים בגן עלול לסבול מהתקף לב 12 שנה לפני אדם מעשן שלא נושא אותו

▪ ▪ ▪ לפני שאתם מדליקים את הסיגריה הבאה כדאי שתדעו! אם אתם מהאנשים הנושאים מום גנטי שכיח, סביר להניח שתסבלו מהתקף לב בשלב מוקדם.

אין מי שלא מכיר את הסיפורים על דוד זקן שעישן שלוש חפיסות סיגריות ליום מאז שהיה בן 14, וכיום בגיל 88 הוא חי חיים בריאים ומאושרים. כעת, חוקרים מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת רוצ’סטר גילו מדוע מעשנים מסויימים ברי מזל יותר מאחרים: הם נושאים פגם של הגן CETP הנמצא אצל 50%-70% מהאוכלוסיה.

גן ה-CETP שולט בכולסטרול «הטוב» — ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה — המסנן את הכולסטרול «הרע» — ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה — אל מחוץ לדם. CETP פגום מתבטא בפחות כולסטרול «טוב», שעישון מוריד עוד יותר.

אדם מעשן עם הפגם עלול לסבול מהתקף לב 12 שנה לפני אדם מעשן שלא נושא אותו, כשהגיל הממוצע להתקפי לב הוא 52. לאדם מעשן שאינו נושא את הסטייה של ה-CETP, הסיכון להתקף לב הוא זהה לזה של אדם שאינו מעשן.

למרות זאת, כדאי שלא לאבד תקווה. הפסקת עישון יכולה להוסיף שנים לחיים, וחוקרים אומרים כי לאחר שנה של הימנעות מעישון אדם שעישן יותר מחפיסה ליום יכול להוסיף ארבע שנים לחייו.

עישון בגיל הנעורים עלול להוביל להפרעות חרדה

מחקר חדש, אשר מפורסם בגיליון נובמבר האחרון של ה Journal of the
(JAMA), American Medical Association מגלה כי צעירים בגיל העשרה
אשר מעשנים הם בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח הפרעות חרדה.

המחקר מצא כי בני עשרה אשר עישנו לפחות חפיסה אחת של סיגריות ליום
היו פי 5 עד 15 צפויים יותר לפתח הפרעת חרדה, אגורפוביה (פחד
ממקומות פתוחים וציבוריים) או בהלה (Panic Disorder) בגיל ההתבגרות.

החוקרים ראיינו קבוצה של 618 מתבגרים בין השנים 1985 ל 1986, כאשר
היו בממוצע בני 16, וערכו ראיון נוסף בשנים 1991 ל 1993, כאשר
המשתתפים במחקר היו בממוצע בני 22. לאחר שנלקחו בחשבון גורמים כגון
רמת השכלה, הורים מעשנים, ומזג ילדות קשה, נמצא כי בני עשרה אשר
עישנו 20 סיגריות ליום או יותר היו בעלי סיכוי פי 5.5 גדול יותר
לפתח הפרעת חרדה, פי 6.8 גדול יותר לפתח אגורפוביה, ופי 15.6 לפתח
בהלה (Panic Disorder) בגיל ההתבגרות.

החוקרים מסבירים את הקשר בין חרדה לעישון בעזרת שני מנגנונים.
הקושי בנשימה כתוצאה מהעישון, והשפעת הניקוטין. מחקרים בעבר כבר
הראו כי קושי בנשימה מגביר את הסיכון להתקפי חרדה, וכי אנשים עם
אגורפוביה סובלים גם מהתקפי בהלה. כמו-כן ישנן עדויות לכך כי
ניקוטין בעצמו תורם לעלייה ברמת החרדה.

הדעה הרווחת היא כי העישון, במיוחד בצעירים, הוא למעשה דרך להרגיע
חרדה, עצבנות או דיכאון. אולם מחקר זה תומך במחקרים נוספים אשר
נערכו לאחרונה והראו כי העישון מוביל לחרדה, ולא ההפך. כמו-כן המחקר
מוכיח כי נזקי העישון נראים כבר תוך שנים ספורות.